הפורטל הישראלי לתזונה נכונה, דיאטה ופעילות גופנית
כתבה - מעי רגיז
25/10/2017, מאת מיכל אור רודיך - דיאטנית
איך אנחנו יכולים להקל על עצמנו?
איזו דיאטה מניעתית לעשות, מה לאכול ומה לא לאכול?
מעי רגיז

ההגדרה של מעי "רגיז" הפכה לא מכבר, בקרב הרופאים הגסטרואנטרולוגים (הרופאים העוסקים במערכת העיכול), להגדרת "מעי רגיש" ובקיץ האחרון אף הוגדרו קריטריונים ספציפיים המבדילים הגדרת מעי רגיז מתופעות אחרות וסינדרומים אחרים במערכת העיכול. הגדרות המתייחסות לתסמינים כמו: עצירות, שלשול או נפיחויות ואי נוחות בטנית. השאלה למה צריך הגדרות מדוייקות היא שאלה רלוונטית כמעט לכל תחום, אך כשמדובר על אבחנה ועל טיפול, באחת המערכות החשובות והמשפיעות ביותר בגופנו, מערכת העיכול, הדיוק יוכל להוביל לתזונה מתאימה יותר ולהקלה משמעותית על הסימפטומים. כך שדיוק באבחנה יעזור לנו לעזור לעצמנו.


מה הוא אם כן מעי "רגיש" או "רגיז" כפי שרובנו מכירים אותו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור עליו ועל הבריאות שלנו ומה עלול להתרחש במידה ונרדם בשמירה?
מעי רגיז (  IBS irritable bowel syndrome ) הינה התסמונת הגסטרואנטרולוגית השכיחה ביותר בעולם המערבי והתסמונת המאובחנת ביותר. כ 25% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מתסמונת זו ברמה כזו או אחרת, יותר מלחץ דם גבוה, יותר מסכרת ויותר מאסטמה – שכולן מאובחנות באחוזים גבוהים בארץ ובעולם המערבי ככלל.
ביוני 2016 התפרסמו, על ידי רופאי הגסטרו האמריקנים, קריטריונים חדשים העוסקים במחלות וסינדרומים בהם יש קשר בין המוח למערכת העיכול. קריטריונים חדשים אלה, תורגמו בקיץ האחרון לעברית על ידי איגוד הגסטרואנטרולוגים הישראלים, החוג לנויירו-גסטרו, ליתר דיוק והם:

1. תסמיני המעי הרגיז הם קודם כל כאב בטן ואי נוחות בטנית, אשר מופיעים לפחות 3 ימים בחודש במשך תקופה של 3 חודשים לפחות, ברציפות.


2. יש קשר בין התרוקנות להקלה על הסימפטומים.


3. יש קשר בין עלייה בתדירות היציאות, או במילים אחרות, יותר יציאות בשבוע, להקלה על הסימפטומים.

4. יש קשר בין מרקם רך ואחיד יותר של יציאות להקלה על הסימפטומים.


5. יש חלוקה למעי רגיז עם עצירות, עם שלשול או מעי רגיז מעורב. בכל מקרה על הסימפטומים להתחיל ולהמשך או להתגבר במשך 6 חודשים לפני האבחון, מהם 3 חודשים בעקביות וברציפות.


יכולות להיות מספר סיבות להתפתחות מעי רגיז, ביניהן: תורשה ובעייה משפחתית, בעייה בתנועתיות המעי עצמו, בעיות פסיכו-סומטיות הקשורות למצבי דיכאון, חרדה וסטרס מתמיד והסיבה השכיחה הנוספת היא עלייה ברגישות לכאב, שהיא תחושה סובייקטיבית שיכולה להשתנות במהלך החיים. ישנן סיבות נוספות העלולות להוביל להתפתחות מעי רגיז, אך אלה הן העיקריות והנפוצות ביותר.
אם אנחנו סובלים מאי נוחות בטנית, גזים רבים, כאבי בטן חוזרים הקשורים לאוכל או להתרוקנות – חשוב שנפנה לרופא המשפחה או רופא הגסטרו שלנו, כדי לעבור את האבחון הנכון והמדוייק ביותר. חשוב לעבור אבחנה מבדלת בין מעי רגיז לתסמונות ומחלות כמו קרוהן, קוליטיס ומחלות דלקתיות אחרות של המעי, רגישות ואלרגיה למזונות מסויימים, חסימות מעי ועוד.
יחד עם זאת, אנחנו יכולים לעשות מספר שינויים בדיאטה ובאורך החיים שלנו כדי לעזור לעצמנו, בין אם אובחנו ובין אם לא. לפחות עד שהתור שלנו לרופא וליועץ התזונתי יגיע. 


חמש המלצות שאפשר ליישם בקלות יחסית ויוכלו לעזור לנו ולהקל על הכאב והגזים:


* חשוב לאכול מספר פעמים במהלך היום, ארוחות קטנות ולא כבדות.


* מומלץ לצרוך סיבים מסיסים ולא סיבים שאינם מסיסים. סיבים שאינם מסיסים, מתפרקים מעי הגס על ידיי החיידקים וכך נוצרים גזים התורמים לתחושות אי הנוחות והכאב.


* מומלץ לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית. למי שאינו נהנה מחדרי כושר או משחקי כדור, מומלץ לנסות הליכה יום יומית בחוץ, באוויר (בעיקר על חוף הים, או באזור פתוח עם שבילים ושדות ולא ברחוב, אם אפשר).


* חשוב להמנע, עד כמה שניתן, מלחץ מיותר ומגורמי סטרס בבית ו/או בעבודה.


* מומלץ לעסוק במדיטציה או ביוגה, או בביו-פידבק.

מבחינת השינויים המומלצים בתפריט , בהחלט רצוי להתייעץ עם תזונאית או דיאטנית, בכדי להתאים את התפריט היומי למה שאנחנו אוהבים ומה שנכון לכל אחד באופן אישי.
יחד עם זאת, ההמלצות הכלליות יותר הן להמנע, עד כמה שניתן, מאספרטיים ומזונות דיאטטיים המכילים אספרטיים או סורביטול, להמנע מפרוקטוז, שעועית לבנה, שחורה ואדומה, בצל טרי, כרוביים, חומוס, שוקולד וקקאו, אלכוהול, פירות עשירים בפרוקטוז כמו ענבים, קפה, קולה ומיצים מוגזים.
אחת הבעיות הנפוצות, בקרב אנשים הסובלים ממעי רגיז, היא ההזנחה של המצב  וכשלא שומרים, נוצרים מוקדי דלקת, הרס תאים ואף הרס של רקמה לאורך מקטעים במעי עד כדי כיבים. לכן מומלץ לאבחן נכון ולטפל והעיקר – להתמיד באורך חיים מתאים.

תכנית תזונתית כוללת, המתאימה ביותר לסובלים מתסמונת המעי הרגיז היא תכנית הנקראת FODMAP (Fermentable, Oligo-, Di-, Mono-saccharides And Polyols")  , תכנית דיאטה המסירה מסדר היום (ובעיקר מהצלחת שלנו) מזונות אשר עלולים להכביד או להזיק למעי. מזונות אשר עלולים לגרום לדלקת במעי וכן הלאה.  הרעיון הוא להמנע מפחמימות ומזונות אשר לא מתפרקים ו/או נספגים בקלות כמו פרוקטוז, סורביטול ועוד. רשימת המזונות שמומלץ להמנע מהן היא יחסית ארוכה, במיוחד כשמדובר במחלות מעי דלקתי או מעי רגיז והן כוללות, בין היתר אתמה שכבר מנינו ומתווספים מזונות עשירים בגלוטן כמו לחמים שונים, מאפים עתירי גלוטן, פסטות ופיצות, בורקסים, ומזונות עם לקטוז כמו חלב ומוצריו.
מה כן מותר ורצוי לאכול:
ירקות ותוספים - עגבניות ומלפפונים, גזר, תפוחי אדמה, סלרי, חסה מסוגים שונים, דלעת ודלורית, קישואים, פטרוזיליה, עירית, בזיליקום, פסיליום, פרוביוטיקה, כורכום (במיוחד טרי ו/או בריכוז מאוד גבוה), ג'ינג'ר, קמומיל, שומר וליקוריץ.

פירות – לימון, מנדרינות, תותים, דובדבנים חמוצים, אגסים, מלון, פאפיה, אבטיח במידה ופסיפלורה.
מקורות חלבון – בשר, דגים, ביצים, סויה (במידה), גבינה צהובה, גבינות דלות לקטוז, תחליפי חלב כמו חלב שקדים, חלב אורז וכד'.
שומנים – זיתים, שמן זית, טחינה, צ'יה, זרעי פשתן, אגוזים ובוטנים.
רשימות מלאות ניתן למצוא באתר ויקירפואה, באתרי עמותות ואגודות צרכני בריאות, באתרי קופות החולים ועוד.

הרבה בריאות טובה!

 

שלח לחבר | הדפסה | חזרה למעלה
תגובות:
כל הזכויות שמורות ©2007-2017 Diets.co.il